התקנון האחיד של קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר
אמנון ברזילי ויעקב זלוטניק – יועצים פנסיוניים
התקנון האחיד הינו התקנון המוחל על קרנות הפנסיה הוותיקות שהולאמו ע"י ממשלת ישראל באוקטובר 2003. תקנון זה החליף את התקנונים השונים שהיו קיימים בכל קרן וקרן ומעת כניסתו "דיברו כל הקרנות בשפה אחת".
באלו קרנות פנסיה הוחל התקנון האחיד?
א. מבטחים
ב. קרן גמלאות מרכזית (קג"מ)
ג. מקפת
ד. קרן פועלי בניין
ה. קרן פועלים חקלאים
ו. נתיב
ז. הקרן של ההסתדרות המדיצינית "הדסה"
ח. קרן הפנסיה של קואופרטיב "אגד"
עם זאת, פעולת ההלאמה לא עמדה בפני עצמה אלא רק "צעד ראשון" שהרי המטרה שלשמה בוצעה ההלאמה הייתה להקטין את הגרעון. לצורך זה ננקטו, בין היתר, הפעולות הבאות:
א. נדחה גיל הזכאות לגבר ולאשה. לגבי הגברים, גיל הזכאות הועלה בהדרגה ומזה מספר שנים גיל הזכאות – 67. לגבי נשים, גיל הזכאות עומד על 62. החל משנת 2017 יעלה בהדרגה גיל הזכאות עד לגיל 64.
ב. הועלו דמי גמולים בהדרגה החל משנת 2004 (17.5%) ועד 2007 (20.5%) כשמאז אחוז ההפקדות הינו כדלקמן: מעביד - 13.5% (6% לפיצויים + 7.5% לתגמולים) ועובד – 7% (לתגמולים).
ג. פוטרו המנהלים שכיהנו מטעם ההסתדרות והוחלפו במנהלים מטעם המדינה שמונו לתקופה קצובה של 3 שנים
ד. בוטלו כל תקנוני קרנות הפנסיה ובמקומם חובר תקנון אחיד שהוחל על כול הקרנות.
ה. בוטלו כל ההסדרים המיוחדים שנחתמו בין הקרנות לארגונים מסוימים ואשר העניקו תנאי פרישה משופרים לעובדי אותם גופים.
ו. הוחל בגביית דמי ניהול מכול קצבה ומכול תשלום המשולמים ע"י קרן הפנסיה. גובה דמי הניהול: 1.75% החל מ-2007.
ז. נאסר המעבר מקרן גירעונית לקרן שאינה גירעונית.
ח. שונתה שיטת חישוב פנסיה - בקרנות שבהן הייתה נהוגה שיטת "שלוש שנים" לחישוב השכר הקובע, עתה נהוג שקלול של השכר הקובע בשיטת שלוש שנים והשכר הקובע ב"שיטת הממוצעים".
ט. הוקטנה הקצאת אג"ח ממשלתיות-מיועדות, שהוענקה לכספים שהופקדו בקרנות, מ-93% ל-30%.
בתום תקופת כהונתם של המנהלים המיוחדים שמונו לקרנות שבהסדר כונסו כול הקרנות תחת גוף מנהל אחד, "עמיתים" – הגוף המנהל של הקרנות עד היום.
הערת הכותבים
הדברים שיובאו להלן הינם תמצית האמור בתקנון האחיד ואין בכוונת הכותבים לדון בכול סעיפיו של תקנון זה. למעוניינים להרחיב ידיעותיהם מומלץ להיכנס לאתר "עמיתים" ולעיין בתקנון האחיד.
ראשית דבר
הצטרפות לקרן בהווה
כפי שציינו קודם, קרנות הפנסיה נסגרו בפני מצטרפים חדשים כבר בסוף 1994 וכן נאסרה התניידות בין הקרנות כבר ב-2003. שני לאווים אלו לא יחולו במקרים הבאים:
א. מי שהיה מבוטח במסגרת פנסיה תקציבית וצבר זכויות פנסיוניות בתוכנית זו לפני ה-1/1/1995 ומחליף מקום עבודה ולמעסיקו החדש יש הסכם בדבר צרוף העובדים לקרן ובתנאי שההסכם בין המעביד לקרן נחתם לפני 1/10/2003.
ב. העובד היה מבוטח אצל מעביד שביטחו בקרן מסוימת ועבר לעבוד אצל מעביד אחר המבטח את עובדיו בקרן אחרת.
ג. התנאי לביצוע האמור בסעיפים א' ו-ב': המעבר מהפנסיה התקציבית לקרן שבהסדר או מקרן לקרן נעשה כל עוד לא חלפו 24 החודשים מהחודש האחרון בו בוטח העובד בתוכנית הפנסיה האחת ועד לתחילת ביטוחו בתוכנית הפנסיה השנייה.
חידוש ביטוח או המשכתו
- מבוטח, שמסיבה כלשהי פסקו התשלומים בעבורו לקרן הפנסיה יכול לחדש התשלומים כל עוד לא חלפו 24 חודשים מהחודש האחרון בו שולם בעבורו לקרן הפנסיה. לאחר 24 חודשים אין כול אפשרות לחדש החברות בקרן.
- מבוטח שהופסק תשלום דמי גמולים לקרן בגינו למשך 3 חודשים ומעלה, יוגדר כמבוטח לא פעיל. מבוטח לא פעיל זכאי לקצבת זקנה וקצבת שאירים (בדומה לשאירי פנסיונר), ולא יהיה זכאי לקצבת נכות. הקצבה שתשולם למבוטח או לשאיריו תחושב על כסיס שיעור הקצבה שנצבר עד מועד הפסקת התשלומים לקרן.
- מבוטח העובר ממקום עבודתו הנוכחי למעסיק חדש אך למעביד החדש אין הסכם עם הקרן בה מבוטח העובד, יכול המעביד להפקיד בעבור אותו מבוטח אך התנאי הוא שהשכר המבוטח במקום העבודה החדש לא יעלה על ממוצע השכר שבוטח ב-12 החודשים האחרונים. המבוטח רשאי להגדיל המשכורת המבוטחת ב-2% + שינויי מדד במהלך שנה קלנדרית.
- מבוטח בקרנות שלוש שנים שאין לו הכנסת עבודה יכול להמשיך את ביטוחו בקרן באופן עצמאי והוא אף רשאי לבטח עצמו בשיעור משרה חלקי שלא יפחת מ-33% בשנה הראשונה ו-50% מהשנה השניה ואילך.
- בקרנות הממוצעים ניתן לבטח בשכר מינימום ללא פגיעה בקצבת הזקנה אלא רק בנכות ובשאירי מובטח פעיל.
- השכר ממנו תבוצע ההפקדה לא יפחת מ- 50% משכר המינימום במשק (נכון לאפריל 2013 ידרש אותו מבוטח לשלם 20.5% מ-2,150 ₪, קרי: 440.75 ₪).
- במידה ומבוטח הקטין שכר מבוטח (בשל מצוקה כלכלית, למשל) הוא רשאי להגדיל שכר מבוטח עד לגובה השכר הממוצע שבוטח ב-12 החודשים האחרונים בטרם הוקטן השכר, כל עוד לא חלפו 24 חודשים מאז ההקטנה.
שכר קובע לסוגיו
שכר קובע ואופן חישובו
כידוע, קיימות שתי שיטות לחישוב שכר קובע: "שיטת שלוש שנים אחרונות" ו"שיטת הממוצעים".
"שיטת שלוש שנים אחרונות" רלוונטית בקרנות הפנסיה הבאות: מבטחים, נתיב, קרן פועלים חקלאיים, קרן פועלי בנין, קרן הפנסיה לעובדי הדסה, קרן הגמלאות של קואופ' אגד. עד אוקטובר 2003 תחול "שיטת שלוש שנים אחרונות" והחל ממועד זה תחול "שיטת הממוצעים".
"שיטת הממוצעים" רלוונטית בקרנות הפנסיה הבאות: קג"מ ומקפת. שיטה זו תחול על כול תקופת הביטוח.
להלן ההסבר לאופן "הפעלת" שיטות החישוב:
1. שכר קובע בשיטת ממוצע יחסים למבוטח פעיל (מתייחס לקג"מ ומקפת)
1.1.מחשבים את היחס בין השכר שבוטח בכול חודש ביטוח לבין השכר הממוצע במשק של אותו חודש.
1.2.מחשבים את הממוצע של כול היחסים שחושבו בסעיף קודם. אם החישוב מבוצע לצורך חישוב קצבת זקנה וקיימים מעל ל-420 יחסים (קרי: מעל ל-420 חודשי ביטוח) – יילקחו בחשבון רק 420 היחסים הטובים ביותר.
אגב, לצורך חישוב השכר הקובע לצורך מענק שנים עודפות יחושב הממוצע החודשי של כול היחסים ולא רק 420 היחסים הטובים ביותר.
1.3.מחשבים את הממוצע של השכר הממוצע במשק ב-12 החודשים הרצופים האחרונים שפורסמו ושקדמו לחודש הזכאות (כל שכר ממוצע שפורסם מוצמד למדד החודש הקודם לחודש הזכאות לקצבה).
1.4.התוצאה שהתקבלה בסעיף 1.3 מוכפלת בתוצאה של סעיף 1.2. – קיבלנו את השכר הקובע בשיטת ממוצע יחסים למבוטח פעיל.
2. שכר קובע בשיטת ממוצע יחסים למבוטח לא פעיל
2.1.מחשבים את היחס בין השכר שבוטח בכול חודש ביטוח לבין השכר הממוצע במשק של אותו חודש.
2.2.מחשבים את הממוצע של היחסים.
2.3.מחשבים את השכר הממוצע במשק במשך 12 חודשי הביטוח האחרונים של המבוטח בקרן. לצורך זה, "ממדדים" כול חודש למדד של החודש הקודם לחודש הזכאות.(אם הפסקת הביטוח נעשתה לפני 10/2003, הרי שמחשבים השכר הממוצע ב- 12 החודשים שקדמו ל 10/03 (ואותם מצמידים למועד הפרישה)).
2.4.מכפילים את התוצאה שהתקבלה בסעיף 2.2. בתוצאה שהתקבלה בסעיף 2.3. – קיבלנו את השכר הקובע בשיטת ממוצע יחסים למבוטח לא פעיל. התוצאה המחושבת של הפנסיה מוצמדת למדד לגיל הפרישה.
3. שכר קובע בשיטת 3 שנים אחרונות
מחשבים את הממוצע החודשי של 36 המשכורות האחרונות שבוטחו בקרן. כל משכורת, כמובן, מוצמדת למדד החודש שלפני החודש בו החל המבוטח לקבל קצבה. בטרם יחושב ממוצע המשכורות יש לוודא שכול משכורת חולקה בהיקף המשרה. מוכפל בשיעור המשרה הממוצע לאורך כל שנות הביטוח ובהתחשב ברכיבים הלא מוכרים על פי נספח ג' לתקנון.
4. שכר קובע לחישוב קצבת מבוטח פעיל
(האמור בסעיף 3 X חודשי ביטוח של המבוטח עד ספטמבר 2003 או לפני כן – המאוחר מביניהם) + האמור בסעיף 1 X חודשי ביטוח החל מאוקטובר 2003. סך החודשים שיוספו יהיו השלמה ל-420 חודשי ביטוח. התוצאה המתקבלת תחולק בסך חודשי הביטוח בקרן ולא יותר מ-420 חודשים.
5. שכר קובע לחישוב קצבת מבוטח לא פעיל
(האמור בסעיף 3 X מס' חודשי ביטוח עד ספטמבר 2003 או לפני כן – המאוחר מביניהם X) + (האמור בסעיף 2 X מס' חודשי ביטוח החל מאוקטובר 2003 . סך החודשים שיוספו יהיו השלמה ל-420 חודשי ביטוח. התוצאה המתקבלת תחולק בסך חודשי הביטוח בקרן ולא יותר מ-420 חודשים).
תקרת שכר קובע
1. תקרת שכר קובע בשיטת 3 שנים אחרונות
השכר הקובע (ב-10/2003) (כפי שחושב ע"פ האמור בסעיף 3 בעמוד הקודם בהנחה שהמבוטח היה מפסיק ביטוחו ב- 9/2003) כשהוא צמוד למדד + 0.165% לחודש. ה-0.165% לא יחול על מבוטח שחדל להיות מבוטח לפני אוקטובר 2003. ה- 0.165% יחול כל עוד המבוטח פעיל.
עלה שכר קובע על תקרת שכר קובע – תבוא תקרת שכר קובע במקום שכר קובע.
2. תקרת שכר קובע בשיטת ממוצע יחסים למבוטח פעיל
ממוצע יחסי שכר X הממוצע של השכר הממוצע במשק בין 10/2002 ל-9/2003 כשהוא צמוד למדד + 0.165% לחודש עד לחודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה. כלומר, לא קיימת תקרה לגבי הגדלת הפקדות לקרן.
עלה שכר קובע בשיטת הממוצעים על תקרת שכר קובע בשיטת ממוצע יחסים – תבוא תקרת שכר קובע בשיטת ממוצע יחסים במקום שכר קובע בשיטת ממוצע יחסים.
3. תקרת שכר קובע בשיטת ממוצע יחסים למבוטח לא פעיל
בדיוק כמו בסעיף קודם אך אם חודש הביטוח האחרון חל לפני אוקטובר 2003 – המבוטח לא יהיה זכאי לתוספת של 0.165%. אם חודש הביטוח החל מ- 10/03 ה- 0.165% יחושב עד מועד הפסקת הביטוח.
קצבאות: זקנה, שאירים ונכות
קצבת זקנה
הזכאות לקצבת זקנה תקום למבוטח בהגיעו לגיל קצבת זקנה או בהתאם לאמור בתקנון ובנוסף:
1.1. צבר 120 חודשי ביטוח או שצבר פנסיה בגובה 5% מהשכר הממוצע במשק, לפחות.
1.2. לא משך כספים (מדובר על פדיון) מהקרן בה בוטח או מכול קרן אחרת שבהסדר לאחר ה-1/10/2003.
הוראת סעיף זה לא תחול אם משיכת הכספים התבצעה בגין תקופה שאינה עולה על 3 חודשים.
- הזכאות לקצבה היא בחודש העוקב לחודש שבו הגיע המבוטח לגיל קצבת זקנה או החודש העוקב לחודש הביטוח האחרון שלו, בקרן המאוחר מבין השניים. הוראה זו תחול גם על מי שהקדים יציאתו לקצבת זקנה, או מי שדחה יציאתו לקצבת זקנה.
- שיעור מרבי לקצבת זקנה: 70%.
- מבוטח שהגיע לגיל פרישה (וטרם צבר 70% זכויות פנסיה) וממשיך בעבודתו (והוא ומעסיקו ממשיכים בהפקדה לקרן) ייהנה מהגדלת זכויותיו והחל מגיל פרישה יחל לצבור 0.25% לחודש (ולא 0.1667%) עד לחודש פרישתו. 3% לשנה
- קצבת זקנה המשולמת לעמית צמודה למדד ומתעדכנת בכול חודש ינואר. העדכון הראשון הוא בהפחתה של 0.7%.
- מבוטח שצבר 70% בטרם הגיע לגיל פרישה וממשיך להפקיד לקרן, זכאי ל"מענק שנים עודפות" בגובה 6.25% מהשכר הקובע בגין כול חודש שמעבר ל-420 חודשי ביטוח עד הגיעו לגיל פרישה (בחישוב שנתי - 75% מהשכר הקובע בגין כל שנת ביטוח מעבר ל- 35 שנה).
- מבוטח שהגיע לגיל פרישה וכן צבר 70% פנסיה בקרן המשלמת וממשיך בעבודתו וכן ממשיך להפקיד עם מעבידו לקרן – זכאי במועד פרישתו להחזר כל הכספים שהופקדו בעבורו לאחר גיל הזכאות ולאחר שצבר 70%.
- ניתן להוון קצבה זקנה. ההיוון לא יעלה 25% ולא יפחת מ-5% מגובה הקצבה החודשית ובתנאי שהקצבה לאחר ההיוון אינה פחותה משכר המינימום.
- ניתן להוון קצבה עד 5 שנים או לכול החיים.
- נפטר הפנסיונר במהלך תקופת ההיוון – פנסיית השאירים תחושב כאילו לא בוצע היוון.
- שארי פנסיונר זכאים לפנסיית שארים כמפורט להלן:
בן/ת זוג – 60% מהקצבה האחרונה
ילד (עד גיל 21 ואם ילד נכה - ללא הגבלת גיל) – 20% מהקצבה.
סה"כ פנסיית שארים לא תעלה על 100% מהקצבה האחרונה ששולמה למבוטח.
קצבת שאיר מבוטח
- הגדרת "שאיר" – בן/ת זוג (כולל ידוע/ה בציבור); ילד; הורה
- זכאות לקצבת שאירים תקום לשאיר אם...
2.1. השאיר אינו זכאי לתגמול/גמלה מביטוח לאומי ע"פ הוראות פרק ה' ופרק י"ג (ביטוח נפגעי עבודה ותגמולים למתנדבים)
2.2. השאיר אינו זכאי לתגמול/גמלה ע"פ חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה או חוק משפחות חיילים שנספו במערכה.
2.3. השאיר אינו זכאי לקבלת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, או פקודת הנזיקין.
2.4. מתקיים אחד משני תנאים אלה:
המבוטח צבר 120 חודשי ביטוח בקרן זו, בלבד, או בקרן זו וגם בקרן אחרת שבהסדר.
הקצבה לה זכאי השאיר לא תפחת מ-5% מהשכר הממוצע במשק (ע"פ הלמ"ס).
2.5. המבוטח השלים תקופת אכשרה
- גובה הקצבה:
3.1. אלמן/ה – 40% מהשכר הקובע
3.2. יתום – 20%
3.3. הורה – 15%
3.4. סך כל הקצבאות שתשולמנה לכול השארים, יחדיו, לא יעלו על 85% מהשכר הקובע לחישוב קצבת שאירי מבוטח פעיל.
- שאיר הזכאי לתגמול/גמלה ע"פ סעיפים 2.1. – 2.3. יהא זכאי לקצבת שאיר מהקרן כול עוד מתבררת תביעתו. עד סיום ברור תביעתו מהגורם האחר תשלומי הקרן ייחשבו כהלוואה. אם לא ימצא כזכאי לקבלת פיצוי מהגורם האחר תמשיך הקרן בתשלומיה עד לפקיעת חבותה. מאידך, אם יימצא שהשאיר זכאי לפיצוי מגורם אחר יוכל השאיר לבחור באחת משתי האפשרויות הבאות:
4.1. להעביר את זכויותיו בתביעה לידי הקרן ולהמשיך לקבל גמלה מהקרן, או
4.2. לקבל את הפיצוי מהגורם שנתבע אך יחוייב לפרוע באופן מיידי את כל הקצבאות (ההלוואה) שקיבל.
4.3. אם הקצבה מהרשות המוסמכת (מוסד לביטוח לאומי וכד') נמוכה מהקצבה לה השאיר כאי מהקרן, הוא יהיה זכאי לקבל מהקרן ההפרש בין 2 הקצבאות.
קצבת נכות
- הגדרת "נכה"
"מבוטח שלפחות 30% מכושרו לעבוד נפגע מחמת מצב בריאותו, וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בכול עבודה אחרת המתאימה לו לפי השכלתו, הכשרתו או כישוריו, במשך תקופה של למעלה מ-90 ימים רצופים".
"נכה מלא" – "מבוטח שלפחות 70% מכושרו לעבוד נפגע מחמת מצב בריאותו....."
"נכה חלקי" – מבוטח שכושרו לעבוד נפגע מחמת מצב בריאות בשיעור הנמוך מ-70%.
- קביעת % הנכות מבוצעת ע"י רופא הקרן וכן את המועד בו הפך המבוטח לנכה.
- קביעת רופא הקרן תהיה בתוקף ל-24 חודשים שלאחריהם עשוי המבוטח להיקרא לבדיקה חוזרת. עם זאת רשאי רופא הקרן לקבוע תקופה העולה על 24 חודשים אם מצא טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
- קבע הרופא % נכות בגובה 70% ומעלה - שעור הנכות שייקבע יהיה 100%.
- גובה קצבת נכות: אחוז הנכות X שכר קובע X אחוז קצבה שהיה אמור לצבור עד גיל פרישה ולא יותר מ-70%.
- זכאות לקצבת נכות תקום למבוטח אם התקיימו בו כול אלה:
6.1.המבוטח רשום בקרן כמבוטח פעיל
6.2.המבוטח אינו זכאי לתגמול/גמלה או קצבה בשל אירוע הנכות מהביטוח הלאומי מכוח הוראות פרק ה' ופרק י"ג (ביטוח נפגעי עבודה ותגמולים למתנדבים), ו/או אינו זכאי לקבלת פיצוי מתוקף חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ו/או אינו זכאי לפיצויים ע"פ פקודת הנזיקין.
6.3.מתקיים אחד מאלה:
למבוטח 120 חודשי וותק בקרן או בקרן+בקרן אחרת שבהסדר.
סכום קצבת הנכות לא יפחת מקצבת מינימום (5% משכר ממוצע במשק)
6.4.המבוטח צבר תקופת אכשרה
6.5.המבוטח לא משך כספים לאחר ה-1 לאוקטובר 2003 מהקרן או מקרן אחרת שבהסדר. לעניין זה, לא "יתחשבנו" עם המבוטח אם משיכת הכספים הייתה בגין תקופה שאינה עולה על 3 חודשי ביטוח.
- במידה ולכאורה זכאי המבוטח לפיצוי/תגמול/קצבה מגורם שלישי – ראה/י האמור בסעיף 4 בתת-פרק "קצבת שאיר מבוטח".
- זכאי מבוטח לקצבת נכות מגורם אחר אך קצבה זו נמוכה ממה שהייתה משלמת הקרן – תשלים הקרן את ההפרש שבין הקצבה המשולמת מגורם אחר לקצבה שהייתה משולמת על-ידה.
- מבוטח המקבל קצבת נכות יכול להשתכר, מבלי שקצבתו תפגע, עד לגובה ההפרש שבין הקצבה המשולמת ע"י הקרן לבין השכר הקובע. במילים אחרות, השתכרות מבוטח-נכה עד לגובה השכר הקובע לא תפגע בקצבה. מאידך, אם הקצבה בתוספת השכר יהיו מעל ל"שכר הקובע" תוקטן הקצבה בגובה 50% מהחריגה שמעל לשכר הקובע.
- נכה מלא פטור מתשלום דמי גמולים כל עוד יוכר ע"י הקרן כנכה מלא. נכה חלקי יהיה פטור רק בגובה % הנכות. לפיכך, מומלץ לנכה חלקי לשלם בעצמו את ה-% שאינו פטור על-מנת שלא לפגוע בשכר הקובע, בעתיד. נכה חלקי שאינו משלים את דמי הגמולים אינו יכול לתבוע את הקרן בהחמרת הנכות.
רציפות זכויות ותקופות ביטוח מקבילות
- מבוטח העובר (או עבר) מקרן ותיקה שבהסדר לקרן ותיקה אחרת שבהסדר זכויותיו אינן נפגעות.
מבוטח שהיה מבוטח בפנסיה תקציבית רשאי לעשות הסכם רציפות זכויות עם קרן הפנסיה הוותיקה בה צבר זכויות טרם הצטרף לקרן הוותיקה.
- בהגיע המבוטח לגיל פרישה תשלם כול קרן את חלקה למבוטח. התשלום הכולל, למבוטח, ייעשה באמצעות הקרן האחרונה בה בוטח.
- במידה ובמהלך תקופת הביטוח בוטח המבוטח במקביל ביותר מקרן וותיקה אחת שבהסדר – חודש הביטוח ייספר רק פעם אחת אך השכר הקובע יהיה תוצאת הצרוף של השכר הקובע בכול הקרנות יחדיו.
כתבו: אמנון ברזילי - amnon-bar@013.net
יעקב זלוטניק - jacob@lagaya.com