המציאות בפועל
נכתב ע"י דודי הירשברג - יועץ פנסיוני מורשה מטעם משרד האוצר(M.B.A), מנכ"ל פנסיה 120
אי מצוי זכויות פנסיוניות של עובדים ומעסיקים הם תופעה שכיחה בגינה הם עשויים להפסיד מאות אלפי שקלים בגיל הפרישה.
החיסכון הפנסיוני מושתת על יצרנים פנסיונים ומשווקים. מרבית המשווקים שאינם סוכני ביטוח או מנהלי הסדרים הם עובדי החברות גדולות. רוב מנהלי ההסדרים הפעילים כיום נמצאים בשליטת חברות ביטוח.
מעסיקים רבים שבחברתם מועסקים למעלה מ-50 עובדים, מקבלים שירותים ממנהלי הסדרים, זאת כאשר מעסיקים קטנים ובינוניים לרוב בחרו במנהלי הסדרים באופן אקראי. המעסיקים סומכים על מנהלי ההסדרים שהם דואגים לנושא הביטוחי בארגון באופן מוחלט. המצב מוכיח שאין זו תמיד המציאות בפועל. כך נוצר מצב של אי מצוי הזכויות הפנסיוניות של העובדים והמעסיקים.
להלן 10 נקודות למחשבה למעסיקים שהפנסיה והביטוח חשובים להם:
- עובדים רבים אינם פוגשים את נציג של מנהל ההסדרים אחת לשנה או שנתיים, כפי שראוי להיעשות, ופעמים רבות הפגישות מתקיימות בדרך כלל בתחילת העבודה ובסיומה בלבד.
- כתוצאה מכך, רבים מהעובדים אינם נמצאים במסלולי הביטוח המתאימים ומותאמים למצבם המשפחתי ולשכרם בהווה.
- מינואר 2008 ביטוחי מנהלים מסוג הוני הפכו לתוכניות לקצבה לא משלמת עבור הפקדות חדשות בפוליסות אלו (תיקון 3). פעולה הטומנת בחובה פוטנציאל לפגיעה מהותית בחסכון הפנסיוני. הפוליסות ההוניות קיבלו מקדם קצבה מובטח אוטומטי, אשר שיקף את מקדמי הקצבה שהיו נהוגים בחברות הביטוח באותה עת, כתוצאה מכך, חברות הביטוח לא נדרשו להיפגש עם המבוטחים באמצעות מנהלי ההסדרים וסוכני הביטוח. פעולה אשר הביאה לחסכון גדול מאוד בעלויות לחברות הביטוח ולמנהלי ההסדרים, אך פגעה במבוטחים רבים אשר היו להם מספר תוכניות ביטוח וכתוצאה מכך פנסיית הזקנה שלהם קטנה.
- דמי הניהול בתוכניות הפנסיוניות אינם מיטבים לחברה ולעובדיה, מאחר ובשנים האחרונות התחרות הולכת וגוברת בין היצרנים הפנסיונים. במקביל, יותר ויותר חברות נעזרות ביועצים פנסיונים בלתי תלויים, אשר משפרים ומייעלים תהליכים מול מנהלי ההסדרים והיצרנים הפנסיונים.
- שכרם הפנסיוני של עובדים רבים נמוך באלפי שקלים משכרם הכולל, כך שהם אינם מפרישים לפנסיה באופן מלא. התוצאה המתקבלת היא אי מיצוי ההפרשות הפנסיוניות, המונע מהם מקסימום של החיסכון הפנסיוני, ניצול של הטבות המס הפנסיוני ושיפור הכיסויים הביטוחים, שבדרך כלל אינם מותאמים לשכר הכולל.
- אי התאמות בין הפרשות המעסיק להפרשות הרשומות אצל מנהל ההסדר, לבין ההפרשות ליצרנים הפנסיונים (חברות הביטוח, קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות).
- בקרנות פנסיה חדשות מקיפות רוב העובדים נמצאים במסלול ה"כללי", שאינו משקף בדרך כלל את הכיסוי הנדרש לפנסיית שאירים, דבר שעלול להיות קרדינאלי במקרה שעמית נהרג ומשאיר אחריו אישה עם שלושה ילדים. השכר לקרן פנסיה במקרה זה היה צריך להיות מוטה ביטוח או מוטה שאירים (במידה והמעסיק מממן באופן מלא אובדן כושר עבודה).
- בקרב עובדים ששכרם מתפצל בין ביטוח מנהלים לקרן פנסיה, התוצאה המתקבלת היא כפל ביטוח בכיסוי אובדן כושר עבודה ובפנסיית נכות.
- עובדים רבים מבוטחים בביטוחי חיים יקרים וללא התאמה לצורך, כתוצאה ממה שידוע אצלנו כ"שגר ושכח". הביטוח נשכח, אך התשלום החודשי נוגס בפנסיה והתוצאה המתקבלת היא פנסיה נמוכה עם כיסוי ביטוחי שלא נבדק, שבראייה לאחור יתכן שלא נדרש. כשהילדים קטנים צריך ביטוח חיים בהתאם לצורך. בנוסף חשוב לבדוק פוליסות ביטוחי חיים ומנהלים שנרכשו בהם כיסויי ביטוח חיים יתכן שניתן להוזיל את העלויות באופן משמעותית כתוצאה מהעלייה בתוחלת החיים.
- עובדים אשר מסיימים לעבוד ואינם מקבלים ייעוץ פנסיוני וליווי בפרישה מקבלים החלטות לא מושכלות, הן באי ניצול הטבות המס והן באופן קבלת פנסיה זקנה והקצבה עיתוי קבלת הפנסיה והקצבה וכיצד למשוך כספים כסכום חד פעמי.
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולה ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ פנסיוני אשר לקוח בחשבון את כל הנתונים והצרכים של המתייעצים. כל המשתמש במידע לעיל יעשה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
נכתב ע"י – דודי הירשברג - יועץ פנסיוני מורשה מטעם משרד האוצר(M.B.A), מנכ"ל פנסיה 120
