רצף פיצויים ותנאי החזרה ממנו
עובד קיבל מענק פרישה במזומן. בנוסף לטובת העובד צבורים כספי פיצויים בקופת גמל. העובד לא הפקיד בקופת גמל את המענק שקיבל במזומן.
השאלה:
- האם יכול העובד לבצע רצף פיצויים על הכספים שנצברו בקופת הגמל?
- מה הוא הדין לגבי עובד שביקש רצף פיצויים ולאחר תקופה הפך לעצמאי?
יועץ פנסיוני חיים בן-הרוש משיב:
בסעיף 9(7)(א) פיסקה (4)(א) לפקודה נאמר:
"עובד שעם פרישתו ממעבידו עמדו לזכותו בקופת גמל לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקיצבה, כספים המיועדים למענק פרישה או שקיבל מענק פרישה, ובעת פרישתו הודיע למנהל כי הוא בוחר בהחלת הוראות פרט זה לא יראו את הסכומים שהשאיר בקופת גמל כאמור או שהפקיד מיד עם פרישתו במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקיצבה, כאילו נתקבלו בידו, אם תוך שנה מפרישתו החל בעבודה אצל מעביד אחר המשלם בעדו תשלומים לפיצויים במרכיב הפיצויים בקופת גמל כאמור, והכל עד לסכום התקרה;..."
בפיסקה (4)(ג) של הסעיף נאמר:
"עובד אשר בעת פרישתו כאמור בסעיף משנה (א) קיבל חלק ממענק הפרישה שנצטבר לזכותו יהיה חייב במס על הסכום שקיבל".
להלן עיקרי התנאים הנדרשים לאישור רצף פיצויים:
1. כל סכום שעמד לזכותו בקופת גמל אישית לפיצויים, בעת פרישתו ממעבידו יישאר מופקד בקופת הפיצויים. לעניין זה "כל סכום" – לרבות הסכומים הפטורים ממס לפי סעיף 9(7א)(א) לפקודה.
2. סכום מענק עקב פרישה, שקיבל או יקבל במזומן ממעבידו, יופקד מייד בחשבונו בקופת הגמל האישית לפיצויים.
3. הודעה כתובה למס הכנסה על בחירתו במסלול רצף פיצויים. את ההודעה יש לציין בסעיף 5.1 בטופס 161א (הודעת עובד עקב פרישה מעבודה).
4. תוך שנה ממועד פרישתו מצא מעביד חדש חובתו של העובד שבחר ברצף זכויות פיצויים הינה שמירה על סטאטוס של עיסוק כשכיר ומציאת מעביד חדש תוך שנה מיום שפרש ממעבידו.
5. מעבידו החדש ימשיך להפקיד עבורו את כספי הפיצויים באותה קופה.
העובד שבשאלה לא הפקיד את המענק שקיבל במזומן (תנאי מס' 2), לכן לא יוכל לבקש רצף פיצויים אלא אם ישולם בגין המענק שקיבל מס מלא, לפי שיעור המס השולי, כנקבע בפיסקה 4(ג) שהובאה לעיל.
לגבי העובד שהפך לעצמאי, הוראות החזרה מרצף פיצויים המפורטות בסעיף 9(7)(א) פיסקה (4)(א) לפקודה חלות על עובד שבחר ברצף פיצויים ועמד בתנאים המפורטים לעיל. על פי תנאי 4 לעיל, נדרש למצוא מעסיק חדש בתוך שנה. אם הוא הפך לעצמאי הרי הוא לא עמד בתנאי זה. לכן על פי הוראות נציבות מס הכנסה, יראו את העובד כמי שמלכתחילה לא בחר ברצף זכויות פיצויים, והפטור שיינתן לו יחושב כך: משכורתו האחרונה מעת פרישתו תוגדל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן, בגין התקופה שמיום פרישתו ועד ליום שבו התברר כי אינו עומד בתנאי הרצף. תקרת הפטור תהיה זו הנהוגה בעת ההתחשבנות על שיעור המס.
הכותב – יועץ פנסיוני, מנהל כל עתיד בחברת חשבים ה.פ.ס. - מידע עסקי בע''מ
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי או פנסיוני, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
מהו סכום הקצבה המזערי לעניין היוון קצבה?
השאלה:
1. האם קצבה המתקבלת מקרן פנסיה ותיקה בהסדר, נכללת בחישוב הקצבה המזערית לעניין היוון קצבה?
2. האם פנסיה תקציבית תובא בחשבון בחישוב סכום הקצבה המזערי לעניין היוון הקצבה?
3. האם קצבת זיקנה מהביטוח הלאומי תובא בחשבון אף היא?
יועץ פנסיוני חיים בן-הרוש משיב:
סעיף 23 (ה) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס''ה-2005(1) מגדיר את סכום הקצבה המזערי לעמית המבקש להוון חלק מקצבתו. בסעיף זה נאמר כדלקמן:
"בסעיף זה, ''סכום קצבה מזערי'' - 3,850 שקלים חדשים; הסכום האמור יעודכן מדי שנה, ב-1 במרס, לפי שיעור עליית המדד שהיה ידוע באותו מועד, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 במרס 2008."
סעיף 6 בחוזר אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון מס' שה. 2008-6811 , מתאריך 15 באפריל 2008, מבהיר מהי קצבה ממקור אחר. להלן מובאת ההבהרה כלשונה:
"לעניין סכום הקצבה המזערי כהגדרתו בסעיף 23 (ה) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה - 2005, נבהיר כי יובאו בחשבון סכומי קצבה להם זכאי אותו עמית מקופת גמל אחרת או ממעביד (להלן - קצבה ממקור אחר), בכפוף לקבלת אישור על קבלת הקצבה ממקור אחר."
הבהרה זו הכלילה את כל מקורות הקצבה, בין אם המקור הוא קופת גמל ובין אם המקור הוא מעביד.
מכאן שקצבה מקרן פנסיה ותיקה ופנסיה תקציבית (המשולמת על ידי מעסיק), נכללות בהבהרה זו ולכן תובאנה בחשבון לעניין הקצבה המזערית.
קצבת זקנה מביטוח לאומי אינה נכללת בהגדרה שלעיל, שכן המוסד לביטוח לאומי איננו קופת גמל או מעבידו של מקבל הקצבה.
הכותב – יועץ פנסיוני, מנהל כל עתיד בחברת חשבים ה.פ.ס. - מידע עסקי בע''מ
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי או פנסיוני, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
העברת כספי פיצויים מקופה מרכזית לפוליסת ביטוח ולקרן פנסיה
השאלה:
מעסיק המפקיד עבור עובדו לבטוח מנהלים ולקרן פנסיה, מעוניין להשלים את חבותו לפיצויים בגין העובד. מאחר ולרשות המעביד קופה מרכזית לפיצויים, הוא מעוניין לבצע את השלמת הפיצויים על ידי העברה של כספים מהקופה המרכזית לפיצויים לקופה לביטוח המנהלים ולקרן הפנסיה על שם העובד. האם זה ניתן לביצוע ומהו התהליך שעליו לעשות לשם כך?
יועץ פנסיוני חיים בן-הרוש משיב:
בתיקון שבוצע בשנת 2008 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה - 2005 נקבע שבשנים 2008 עד 2010 יוכל מעביד להפקיד לקופה מרכזית לפיצויים רק אם ביצע הפקדות לקופה המרכזית בשנת 2007, בעבור עובדים שעבדו אצלו בשנה זו.
משנת 2011 לא יהיה אפשר עוד להפקיד בקופה מרכזית לפיצויים. ממועד זה ניתן יהיה להפקיד את כספי הפיצויים (בנפרד מכספי התגמולים) רק בקופות אישיות לפיצויים, שהן קופות גמל שאינן משלמות לקצבה.
ניתן להפקיד לפיצויים בקופות גמל המשלמות לקצבה, רק אם המעביד והעובד מפקידים באופן שוטף לפחות 5% לתגמולים כל אחד. בהנחה שהמעסיק והעובד מפקידים לקרן הפנסיה ולביטוח מנהלים בשיעורים כאמור, אזי אין מניעה להפקיד את כספי הפיצויים לקופות אלה.
אשר לתהליך העברת הכספים מקופת הפיצויים המרכזית לקופות האישיות- יש לפעול לפי ההנחיות שלהלן:
"..לבקש מרשות המסים (מס הכנסה) להעביר את הכספים שנצברו בקופה המרכזית לחשבונות פיצויים אישיים של העובדים. רשות המסים נעתרת בדרך כלל לבקשה. במכתב הבקשה להעברת הכספים בין הקופות בפטור ממס יש לפרט את שם הקופה המרכזית המעבירה, את שמות הקופות האישיות שאליהן מועבר הכסף ואת שמות העובדים והסכומים המועברים לכל קופה.
יש לוודא כי לאחר ההעברה לא יהיו מופקדים בשתי קופות הפיצויים של העובד פיצויים בסכום העולה על חבות המעביד לשלם לו פיצויים לפי חוק פיצויי פיטורים ולציין זאת במכתב הבקשה. למכתב יש לצרף אישור מרואה החשבון של המעסיק, המאשר שהוא מפקח על ביצוע ההעברה על פי הפירוט שניתן בבקשה עצמה."
...."אם לאחר פיצול הקופה המרכזית לקופות אישיות יוותרו כספים בקופה המרכזית, וסך הכספים המיועדים לפיצויים בכל קופות הגמל, לרבות בקופות המשלמות לקצבה (``סך היעודה לפיצויים``), יהיה גבוה מסך התחייבות המעביד לפיצויים בעבור כל עובדיו (סך הכספים המחושב על בסיס שכרם האחרון), ובהנחה שכל עובדי המעביד יפרשו מהעבודה (``סך העתודה לפיצויים``), יהיה אפשר להגיש בקשה לבית הדין לעבודה להשיב את הפער הכספי שבין ``היעודה`` ל``עתודה`` לידי המעביד. נזכיר שההשבה חייבת במס אצל המעביד ככל הכנסה רגילה, ועל הקופה לנכות מהסכום המועבר מס במקור בשיעור 40%. אפשר להגיש לפקיד השומה בקשה להקטנת סכום זה, בין היתר בגין הפסדים של המעביד המועברים משנים קודמות או בגין הפסדים בשנה הנוכחית."
הכותב – יועץ פנסיוני, מנהל כל עתיד בחברת חשבים ה.פ.ס. - מידע עסקי בע''מ
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי או פנסיוני, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
משיכת פיצויים מקרן פנסיה ותיקה לעובד שמקבל קצבת נכות
עובד שמגיע לגיל פרישתו, מקבל כשנתיים וחצי קצבת נכות מקרן פנסיה ותיקה שבהסדר. מאחר והעובד לא היה מסוגל לחזור לעבודה, המעסיק הוציא לו לפני כשנה טופס 161 עבור כספי הפיצויים המגיעים לו בעת הפרישה. חלקם של הפיצויים המגיעים לעובד נמצאים בקרן הפנסיה. כאשר פנה לקרן הפנסיה בבקשה למשוך את הפיצויים, נאמר לו כי מאחר והוא מקבל קצבת נכות, הוא אינו זכאי למשיכת כספי הפיצויים מהקרן.
השאלה:
מהו הדין לגבי כספים אלו, והאם הוא יוכל למשכם בדרך כלשהי?
יועץ פנסיוני חיים בן-הרוש משיב:
סעיפים 48 ו-49 בתקנון האחיד דנים במשיכת כספים מקרן ותיקה שבהסדר (בניהול מיוחד).
מבוטח שאינו מקבל קצבת נכות יכול למשוך כספים מהקרן, אולם משיכת הכספים תכלול את כל הכספים שהצטברו בקרן. דהיינו את כספי הפיצויים ואת כספי התגמולים. משיכה כזו תגרום לשלילת הזכות לקבל פנסיה מהקרן.
העובד בשאלה כבר מקבל קצבת נכות, ולכן הוא אינו יכול למשוך את הפיצויים וגם לקבל קצבה.
קיימת אפשרות להוון חלק מהקצבה (כלומר לקבל סכום חד פעמי וקצבה מוקטנת), אולם גם אפשרות זו עומדת למי שעדיין לא קיבל קצבה.
הכותב – יועץ פנסיוני, מנהל כל עתיד בחברת חשבים ה.פ.ס. - מידע עסקי בע''מ
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי או פנסיוני, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
האם עפ"י הוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיה חובה יש להפריש עבור גמלאי שהתקבל לעבודה ומקבל קצבה?
השאלה:
עובד שפרש לגמלאות בגיל פרישה חובה, מקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי בלבד. האם עפ"י צו ההרחבה, מעסיק המקבל אותו לעבודה, מחויב להפקיד בגינו לביטוח פנסיוני? האם חלה חובת הפקדה כאמור, אם הגמלאי מקבל קצבת פנסיה?
יועץ פנסיוני חיים בן-הרוש משיב:
בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, המעסיק מחויב לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני מקיף בתנאים הקבועים בצו. עפ"י הוראות הצו, לא תחול חובה לבטח גמלאי שהתקבל לעבודה על ידי המעסיק, בהתקיים שני התנאים הבאים במצטבר:
א. העובד הגיע לגיל פרישה חובה.
ב. העובד מקבל קצבת פנסיה. לעניין זה, קצבת זקנה מהביטוח הלאומי אינה נחשבת כקצבה.
מכאן, שחובת המעסיק לבטח את העובד, תחול גם כאשר העובד מקבל רק קצבת זקנה מהביטוח הלאומי. אולם לגבי עובד המקבל קצבת פנסיה, לא תחול החובה לצרפו לביטוח פנסיוני מקיף אם הגיע לגיל פרישה חובה.
יצוין, כי ברמה המעשית, המעסיק עלול להיתקל בקושי לבטח את העובד, בשל סירובן של החברות המבטחות, לבטח עובד מפאת גילו או בריאותו. עם זאת, על המעסיק למצות כל דרך אפשרית לבטח את העובד. אם הדבר אינו עולה בידו, עדיין יש לצרפו לקרן כללית שאינה כוללת מרכיב ביטוחי.
הכותב – יועץ פנסיוני, מנהל כל עתיד בחברת חשבים ה.פ.ס. - מידע עסקי בע''מ
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי או פנסיוני, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
האם להמשיך בהפקדות לקרן פנסיה ותיקה, לאחר 35 שנות ותק בקרן?
השאלה:
עובד בן 60, עמית בקרן פנסיה ותיקה שבהסדר, צבר 420 חודשי חברות בקרן. האם כדאי לו במקרה זה להמשיך את ההפקדות לקרן עד לגיל הפרישה החוקי, או שמא עדיף להפסיק את ההפקדות לקרן הפנסיה, ולהמשיך להפקיד לאפיק חיסכון אחר?
יועץ פנסיוני חיים בן הרוש משיב:
בקרן פנסיה ותיקה שבהסדר, עמית שצבר 35 שנות ותק או 420 חודשים, יהא זכאי לפנסיה בשיעור המרבי של 70% מהשכר הקובע.
מכאן, שעמית שצבר את מלוא הוותק כאמור, וממשיך להפקיד לאותה הקרן, לא יהיה זכאי לשיעור העולה על 70%.
השאלה אם כן, מדוע להמשיך בהפקדות העומדות על 20.5% (שיעור ההפקדה החודשי של העובד והמעסיק) מהשכר המבוטח, אם הפקדות אלה אינן מזכות באחוזי פנסיה נוספים?
התשובה לשאלה איננה חד משמעית, ומומלץ במקרה זה לפנות לייעוץ פרטני בטרם קבלת החלטה. להלן חלק מהשיקולים בעד ונגד המשך הפקדות לקרן הוותיקה:
השיקולים בעד המשך ההפקדות במלואן:
א. עמית, שצובר ותק מעבר ל-35 שנה, יהא זכאי למענק שנים עודפות בגובה 75% מהשכר הקובע, לכל שנה שמעבר ל-420 חודשים.
ב. המשך ההפקדות, עשוי להגדיל את השכר הקובע לפנסיה. נציין, שקיימות שתי שיטות שונות לחישוב השכר הקובע, תקנון הקרן הוא הקובע איזו שיטה מבין השתיים חלה על עמיתיה.
ג. המשך ההפקדות מזכה את המבוטח בביטוח נכות. הפסקת ההפקדות גוררת חשיפה של המבוטח לסיכון, שבקרות אירוע, אשר יפגע ביכולתו של העמית לעבוד ולהשתכר, העמית לא יהיה זכאי לקצבת נכות, בתקופה שנותרה לו עד גיל הפרישה החוקי. ניתן אמנם לעשות ביטוח חלופי, אולם בשל גילו המתקדם של העמית, התעריף עלול להיות גבוה מאוד.
השיקולים נגד המשך ההפקדות לקרן הוותיקה:
א. המשך ההפקדות לחיסכון בלבד בקופה אחרת, עשוי להניב צבירה נאה בגובה של כ-2.5 משכורות לכל שנת חיסכון, בתוספת תשואת הקופה.
ב. עמית, שצבר בקרן הפנסיה את קצבת המינימום בגובה של כ-4,000 ש"ח, יוכל למשוך את החיסכון שנצבר בקופה, במשיכה הונית. המשיכה הינה בכפוף לתקנות מס הכנסה.
כמובן, שלשיקולים אלה יש להוסיף את המצב המשפחתי, הכלכלי והבריאותי של המבוטח.
לסיכום, כפי שצוין לעיל, מומלץ לעמית בקרן פנסיה ותיקה שבהסדר, שצבר ותק של 420 חודשים בקרן, לבחון את כל השיקולים הרלוונטיים, בסיוע של יועץ מוסמך, לפני החלטה על הקפאת זכויות/הפסקת הפקדה לקרן הוותיקה.
הכותב – יועץ פנסיוני, מנהל כל עתיד בחברת חשבים ה.פ.ס. - מידע עסקי בע''מ
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי או פנסיוני, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
