מידע למעסיק - סעיף 14

סעיף 14 בחוזה  העבודה

חוק פיצויי פיטורין קובע מהם המקרים בהם תשלומי מעסיק לקופת תגמולים, לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או כיוצא באלה, מהווים תחליף לחובתו של המעסיק לתשלום פיצויי פיטורין.

סעיף 14 מזכה את העובד בכספי הפיצויים שנצברו בקופה במקרה של התפטרות גם אם עזב בתנאים שאינם מזכים אותו בפיצויי פיטורין והן במקרה של פיטורין (למעט במקרים של שלילת פיצויים בעקבות מעשים חמורים)

הסעיף פוטר את המעסיק מהשלמת פיצויים בגין תוספות שכר שהיו במהלך תקופת העבודה -

 "חוב וותק פיצויים".

כאשר סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין  אינו קיים בחוזה העסקה, נהוג לומר או לציין כי הפרשות המעסיק לקופת הפיצויים נעשית "על חשבון" פיצויי פיטורין, ההתחשבנות הסופית תהיה בסוף תקופת העבודה.

כאשר סעיף 14 קיים החוזה העבודה, המעסיק אינו צריך להשלים את מלוא הפיצויים במקרה בו העובד זכאי לפיצויי פיטורין. במקרה זה נהוג לומר כי הפרשות המעסיק לקופת הפיצויים נעשית "במקום" פיצויי הפיטורין.

מאידך, כאשר מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 14 והסעיף חל, וכאשר ההפרשה החודשית לפיצויים נמוכה מ- 8.33% מהשכר או לא מבוצעת עבור כל השכר, על המעסיק להשלים באופן מלא את היתרה, ללא קשר להחלתו של סעיף 14, במקרה של זכאות לפיצויי פיטורים.

לא ניתן להחיל רטרואקטיבית את ההסדר שבסעיף 14 , מעבר לתקופה בת 3 חודשים.

החל מ-2008 עם החלת צו ההרחבה  לביטוח פנסיוני חובה, נקבע להחיל את סעיף 14 לגבי הכספים שהופרשו לטובת העובד. כלומר, על הכספים אותם מחויב המעסיק להפריש לטובת קופת פיצויים,  יחולו עקרונות סעיף 14. במקרה בו העובד זכאי לפיצויי פיטורין, ישלים המעסיק את היתרה , בין 8.33 % לבין מה שהופרש בקרן.  עבור שכר שלא הופרש לגביו לקופת פיצויים זכאי העובד לתשלום מלא של פיצויי פיטורין.

חובתו של המעסיק לדאוג לשחרור הכספים מהקופות. אי שחרורם במועד גורר חיוב הלנת פיצויי פיטורין.


כתבה:  כרמלה ויסברג -c.l.u  - יועצת פנסיוני